אברהם זלוצ'ובר (זלוץ')- מיכל פרנקל, פקפוק 8, פברואר 2009

האיש שבקיר אברהם זלוצ'ובר (זלוץ') 1924-1994 מיכל פרנקל*

יליד אוסטריה 1924, שעלה, על פי תיאורו, לארה"ב ב-1938, וירד לישראל ב-1946, אברהם זלצ'ובר היה כנראה הפרוע והנון-קונפורמיסט ביותר מבין האנשים שבקיר. את הקריירה האקדמית שלו התחיל זלוץ' בלימודי סוציולוגיה וכלכלה באוניברסיטה העברית. כבר במהלך לימודי המוסמך במחלקה הוא החל לעבוד בה כאסיסטנט. ב-1960 סיים בה את לימודי המוסמך וב-1969 את לימודי הדוקטורט בהדרכתו של יוסף בן-דוד. פרופסור אליהוא כץ, שפרסם עם זלוץ' את אחד ממאמריו הראשונים – Ethnic Continuity in an Israeli Town -- עוד בהיותו סטודנט, תאר אותו בתשובה לשאלתי, כאסיסטנט מסור שפיתח וניהל את מחקרו של בן-דוד, שהשווה בין בני נוער ממוצא תימני משעריים לבין בני גילם ברחובות. עבודה זו, עליה התבסס בין השאר בכתיבת עבודת הדוקטורט שלו, הייתה מן הראשונות לקשור בין אתניות ומעמד בהקשר הישראלי. תוך התבססות על תיאוריה מרקסיסטית בעיקרה, בחן זלוץ' בעבודה זו את דפוסי המוביליות החברתית ואת דימוי הריבוד באוכלוסיות עירוניות בישראל. הוא ניתח, בין השאר, את הקשר בין תודעה מעמדית ודפוסי הצבעה, ולטענתו של שמשון ביכלר (Bichler, 1994) היה הראשון לנבא בעבודה אקדמית את דעיכתה העתידית של תנועת העבודה. בשנת 1969, מיד עם קבלת תואר הדוקטור, קיבל זלוץ' משרה במחלקה (היו זמנים...) וב-1972, כשבאמתחתו כארבעה מאמרים ופרק בספר, קיבל קביעות ודרגת מרצה בכיר במחלקה. הניתוח המעמדי הרדיקלי שאימץ כבר בעבודת הדוקטורט שלו, עמד, כמובן, בניגוד מוחלט להגמוניה הפונקציונליסטית ששלטה במחלקה בשנות הקריירה הראשונות שלו. למרות הנטייה הגוברת, בעיקר בהשפעת הסוציולוגיה האמריקאית, לדון בריבוד חברתי במונחי מוביליות עיסוקית (Occupational Mobility) (הגדרת מיקומו הריבודי של אדם על פי הסטטוס הסוציו אקונומי המיוחס לעיסוק שלו), התעקש זלוצ'ובר להמשיך בניתוח המבוסס על מעמד, ופרסם בהקשר זה את אחד ממאמריו הבולטים, שעוסק כולו בביקורת טשטוש האבחנה בין מעמד ועיסוק. בנוסף לעמדותיו הסוציולוגיות הרדיקליות, היה זלוץ' גם פעיל פוליטי בתנועת "מצפן", שהגדירה את עצמה כ"ארגון הסוציאליסטי בישראל". במסגרת פעילות זו פרסם למשל בעיתון התנועה (יחד עם משה מחובר) מכתב מחאה חריף על מעצרו של הסטודנט מוחמד יוסוף צדיק במעצר מנהלי (כמה אקטואלי). לאורך הקריירה האקדמית ארוכת השנים שלו, פרסם זלוץ' רק כחמישה או שישה מאמרים ושני ספרים. פרופסור מיכאל שלו רואה בהחלטתו של זלוץ' להמשיך לחקור אך לחדול כמעט כליל מלפרסם, סוג של התנגדות מתוך המערכת. מלבד העיסוק בדפוסי מוביליות מעמדית, בו התמקדו מאמריו הראשונים עם אליהוא כץ, מיקד זלוצ'ובר את מירב התעניינותו האקדמית בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה ושל המהפכות המדעיות. מאמרו החשוב ביותר, ביחד עם מורהו, בן-דוד, היה ניתוח סוציו היסטורי רחב יריעה ומעמיק של התפתחות המוסד האוניברסיטאי בחברות מודרניות (Ben-David and Zloczower, 1962). במאמר זה שילבו בן דוד וזלוצ'ובר תובנות דירקהימיניות וובריאניות לניתוח התפתחותן של אוניברסיטאות בגרמניה, אנגליה, צרפת, ארה"ב ורוסיה. בצורה שהקדימה את זמנה, בוחן המאמר בו זמנית הן את המעבר של רעיונות מעבר לגבולות לאומיים, והן את משוקעותן של מערכות אקדמיות במאבקים לאומיים ספציפיים ובמערכי סטאטוס מקומיים (Levinson, Cookson, & Sadovnik, 2002). ספרו החשוב ביותר, "הזדמנויות קריירה והעלייה בתגליות המדעיות בגרמניה של המאה ה-19", הרחיב את עיסוקו זה. עם זאת, נדמה כי דווקא מאמר אחר, שפרסם בספר על האוניברסיטה והרווחה החברתית שיקף יותר מכל את מושא תשוקתו בחקר האקדמיה. "מגבלותיה של האוניברסיטה ביצירתה של חברה סוציאליסטית," היא הכותרת שבחר למאמר (Zloczower, 1969). בהקשר זה מיכאל שלו זוכר שכאשר עברו חברי סגל האוניברסיטה לשימוש במחשבים אישיים, התעקש זלוץ' להמשיך ולנהל את מאגר הנתונים שלו על גבי מחשבי ה"מיין פריים," כמחאה על תהליכי האינדיבידואליזציה של העבודה האקדמית המתגלמים במחשב האישי. בשנות ה-70 הרבה זלוצ'ובר להרצות באוניברסיטאות בחו"ל, בעיקר בגרמניה ובארה"ב. עמיתיו זוכרים אותו בעיקר בזכות עמדותיו הרדיקליות, עקשנותו ובחירתו בעמדה אופוזיציונית תמידית, אולי רק לשם ההנאה שבדבר. כמו כן, הם זוכרים את חוש ההומור שלו, ונמרצותו, שתוארה כגובלת בהיפראקטיביות. אולי אנחנו זקוקים גם כיום לניתוח נוסח זלוצ'ובר שיציע הסבר מלומד ומעמיק לאופן בו השתנתה המערכת האוניברסיטאית, כך שאינה יכולה עוד להכיל אנשים כמותו. Bichler, S. 1994. Political power shifts in Israel, 1977 and 1992: Unsuccessful electoral economics or long range realignment?, Science & Society, Vol. 58: 415. Ben-David, J., and Zloczower, A. “Universities and Academic Systems in Modern Societies,” European Journal of Sociology 3(1), 1962. 45–84. Levinson, D. L., Cookson, P. W., & Sadovnik, A. R. 2002. Education and sociology : an encyclopedia. New York: RoutledgeFalmer. Zloczower, A. 1969. Limitation of the university in creating a socialist sopciety, the university and social welfare: 83-86. Jerusalem: Magnes. בנוסף פרסם זלוצ'ובר שני מאמרים בעברית בכתב העת מגמות: (1967) "הצלחה בלימודים וקריירה מקצועית של בוגרי רפואה בישראל" (עם משה פריבס). מגמות, אוגוסט, עמ' 231-249. (1957) "המשכיות אתנית באוכלוסיות עירוניות" (עם אליהו כץ) מגמות 9: 187-200. * ד"ר מיכל פרנקל היא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בירושלים. תחומי התמחותה הינם: סוציולוגיה של ארגונים, מגדר, תיאוריות פוסט קולוניאליות, גלובליזציה ועוד.